פסק-דין בתיק ת"ק 37299-09-11

תביעה כספית ע"ס 3,950 ש"ח.

א. התביעה :

בכתב-התביעה נטען, כי התובע 2 עמד עם רכבו מסוג סיאט איביזה ש"י 1996, מ"ר 57-796-18 (בשווי כ - 7,900 ש"ח) בצומת דרור ברמזור אדום, וכי רכבו של הנתבע 2, מסוג פורד טרנזיט מסחרי, השייך לנתבעת 1 והנהוג בידי נתבע 2, פגע ברכבו מאחור והסב לו נזקים.

נטען, כי נזקיהם של התובעים הנו: 3,470 ש"ח + 480 ש"ח שכ"ט שמאי = 3,950 ש"ח.

ב. ההגנה :

בכתב-ההגנה נטען, כי התאונה ארעה בגלל רשלנותו של התובע, אשר עצר ברמזור ירוק ובכך הטעה את הנתבע 2, וגרם לו לחשוב, כי הרכב מצוי במצב נסיעה, ובטרם היה סיפק בידיו של הנתבע 2 להבין כי טעות הדבר, לא יכול היה למנוע את התאונה.

ביחס לסכום הנזק נטען, כי הוא אינו סביר ביחס לשווי הרכב, שכן מדובר ברכב ישן מסוג סיאט איביזה שנת 1996.

נטען, כי התובע 2 מוסר גרסה שקרית בכתב-התביעה באומרו, כי עמד ברמזור אדום, בעוד שבמכתבו מתאריך 18.7.10 אל חברת הביטוח רשם, כי עמד ברמזור ירוק.

ג. דיון :

אני מקבל את תיאורו של התובע 2 לקרות התאונה: "הנתבע 2 שאותו אני מזהה התנגש בי מאחור".

בכתב-התביעה רושם התובע 2, כי עמד ברמזור אדום, ואילו במכתב שאותו כתבה חברת הביטוח  - ולא במכתב שאותו רשם התובע 2, כטענת ההגנה - תוארה התאונה, כאילו הוא עמד ברמזור ירוק. התובע 2 הסביר מכתב זה והציג בפני בית-המשפט תיקון אשר הוציאה חברת הביטוח.

עיון בחוות דעת השמאי שאותה הגישו התובעים, על צילומיה, מלמדת כי לרכבם אירעו נזקים שמוקדם מאחור.

הנזקים לרכבם של התובעים תומכים בתיאור של התובע 2 בדבר נסיבות קרות התאונה.

התובעים צירפו חשבונית מתאריך 7.7.11 המלמדת, כי בוצעו לרכבם תיקונים בשווי 3,470 ש"ח וכי אלו שולמו על-ידם.

אני קובע, כי התאונה והנזקים נגרמו באשמתו של הנתבע 2 והוא אף הודה בכך: "זה שאני נכנסתי בו אני אשם למה היה לי מרחק אבל אם הוא עצר בירוק" (עמוד 1 שו' 14 - 15).

ד. סוף דבר :

הנתבע 2, אשר נהג ברכב, ישלם לתובעים 3,950 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 7.7.11.

סכום הפסק ישולם עד יום 1.8.12.

רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.